ראשי » כללי » פרוייקט שדרוג מיני-סטראט – חלק ד' (Decal)

פרוייקט שדרוג מיני-סטראט – חלק ד' (Decal)

בחלק הזה נתעכב על נושא ה-Headstock והגרפיקה שעליו. הסיבה לכך היא ההתעניינות בקרב מוזיקאים אחרים שחושבים להיכנס לעניין.

מסתבר שאין הרבה מדי חומר על זה באינטרנט וגם מה שיש הוא חלקי. אז אני אשתדל לפרט ככל שאוכל וגם ללכת לפי הסדר הכרונולוגי של הדברים.

השגת נייר Decal

על מנת להגיע לפיניש איכותי ומראה של "ככה יצא מהמפעל", עלינו להיצמד לצורת העבודה של מפעלי הגיטרות. ליתר דיוק, של Fender ושל דמויי הפנדר השונים.

בגיטרות מהסוג הזה, הראש בדרך כלל לא צבוע בצבע אטום, אלא מכוסה בלכה שקופה על מנת להבליט את העץ (בדרך כלל מייפל). הגרפיקה נראית כאילו הודפסה ישירות על העץ ומעליה יש לכה. אז זה כמעט נכון. נייר ה-Decal הוא נייר עבה שיש עליו שכבה צהבהבה של חומר שמגיב עם מים. מאוד מזכיר את החומר שיש על בולים ועל מעטפות, שצריך להרטיב קצת כדי להדביק (עמילן). על הנייר הזה, שמגיע בכמה עוביים ובכמה סוגי ציפוי כזה, מדפיסים את הגרפיקה. במקרה הספציפי שלי, מדובר על ניירות שמתאימים למדפסת לייזר. יש כאלה גם להזרקת דיו.

הגרפיקה

את הגרפיקה, הכנתי לפי הסטנדרט של פנדר. מיקמתי את כל האלמנטים בהתאם לגודל ולזוית, הורדתי פונט חינמי דמוי פנדר ובעזרתו הכנתי את הכיתוב. אין בעיה להכים דברים צבעוניים, אבל החלטתי כחלק מהקונספט, לשמור על ה-Look&Feel של פנדר. אחרי שהייתי מרוצה מהגרפיקה, הדפסתי אותה על נייר ה-Decal.

סטראט אורגינל
הגרפיקה המקורית של פנדר

 

הגרפיקה שלי
הגרפיקה לאחר שדרוג והתאמה אישית

 

התזת הלכה

בשלב הזה, יש להתיז כמה שכבות של לכה שקופה על הנייר המודפס ולתת לו להתייבש. כעת יש לנו שכבת נייר עבה, מעליה שכבת חומר מסיס (כמו עמילן), מעליו טונר מודפס ומעליו – לכה שקופה. הטונר נצמד ללכה בשל התכונות הדבקיות שלה. חשוב להתיז את השכבות בצורה של שתי וערב. כלומר, אם השכבה הראשונה של לכה הותזה מימין לשמאל, השכבה הבאה צריכה להיות מלמעלה למטה ובחזרה. הדבר נועד על מנת לתת לשכבת הלכה עובי אחיד. אין להפריז עם השכבות. 2-3 שכבות זה מספיק. האיזון צריך להיות בין מעט מדי שכבות ואז המדבקה דקה מדי ועלולה להיות בלתי יציבה באפליקציה על העץ ולהיקרע, לבין שכבה עבה מדי של לכה שתבלוט ולא תהיה נעימה אסתטית. זה לקוח הרבה זמן להיפטר מקוי המתאר של המדבקה, על כך בהמשך.

אחרי לכה
אחרי לכה

אז יש לנו נייר מודפס עם לכה יבשה. מה שצריך לעשות עכשיו זה לגזור בעדינות את הנייר מסביב לגרפיקות. המטרה – להישאר עם כמה שפחות נייר שאין עליו הדפסה. חשוב שהאלמנטים המודפסים יהיו ב"רצף טריטוריאלי". לא כדאי לחתוך אותיות בנפרד ודברים מהסוג הזה. לאחר הגזירה של האלמנטים, נכניס אותם אחד אחד לצלחת עם מים פושרים לכמה שניות (עד 30). שימו לב שיש לנייר נטיה להסתלסל ואז להיפתח שוב. חשוב שהמיים יגיעו באופן שווה לכל חלקי המדבקה. בזמן הזה, העמילן (אני קורא לו עמילן, אבל באותה מידה זה יכול להיות חומר אחר, הוא פשוט מתנהג כמו עמילן) מתמוסס וגורם ללכה (עם הטונר) להיפרד מהנייר העבה.

בתום הזמן וכשרואים שהלכה מתחילה לנוע בחופשיות על גבי הנייר, יש להוציא את הנייר מהמיים כשהלכה המודפסת עדיין עליו. מרטיבים קצת את ראש הגיטרה וממקמים את כל המדבקות בדיוק היכן שרוצים. בשלב הזה, המדבקה מחוספסת קצת מהמיים ונעה בחופשיות על העץ. לאחר מציאת המיקום, מייבשים את האזור בעדינות בעזרת מטלית נייר ומסירים את המיים גם מתחת למדבקה, בעדינות ותוך כדי שימת אצבע חזקה על המדבקה כדי שלא תזוז. אני מצרף סרטון לדוגמה:

נותנים לכל העסק להתייבש. עכשיו כשהכל חלק, נקי ויבש, אפשר לגשת למלאכת התזת הלכה על ה-Headstock עצמו. חשוב לבחור לכה עדינה (מט, מבריק, משי) שלא תהרוס את המדבקה העדינה. אל תשתמשו בלכה נגד חלודה של יעקבי, למרות שהיא איכותית, גילינו שהיא מגיבה עם המדבקה ויוצרת שלפוחיות מתקלפות. ארבע חמש שכבות, כאשר מלטשים בעדינות עם נייר 1000 ומעלה, ומתעכבים על השוליים של המדבקה (היכן שגזרנו) כדי לנסות ולהעלים את ה"מדרגה" שנוצרה בגלל הפרשי הגבהים.

סוף טוב הכל טוב.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *