ראשי » כללי » בלגרד – מצעד הגאווה הראשון

בלגרד – מצעד הגאווה הראשון

ביום ראשון האחרון נקלעתי בחוסר משים למאבק ארוך שנים בבלגרד, על חופש הביטוי ועל החופש להיות גאה. זה התחיל כמו בוקר קייצי רגיל, כשלפתע כוחות שיטור בכמויות גדולות נשפכו לרחוב הכמעט ריק. בהתחלה חשבתי שמדובר בכוחות שבאו לאבטח את החוגגים, אבל בירור קצר גילה לי שהם באו לשמור עליהם.

סרביה היא מדינה לא פשוטה והסרבים הם קשי עורף ולמודי קרבות קשים. היה זה סטודנט סרבי שירה את היריה שפתחה את מלחמת העולם הראשונה, בה איבדו כמעט 60% מכלל הגברים במדינה. בשנות התשעים סבלו מפעולות טרור אלבניות והיו אחראים על טרור משל עצמם, והמדינה לא היתה יציבה במיוחד.

השנה, 2017, היא שנה מעניינת במיוחד. שנה בה מונתה לראשונה אישה לתפקיד ראש ממשלה, שהיא גם לסבית מוצהרת. זו השנה בה חזר מצעד הגאווה לאחר שנים של היעדרות וחוסר יציבות.

קצת היסטוריה, כדי להבין את המשפט הקודם:

בשנת 2010 התקיים אסון של מצעד גאווה, עם התפרעויות קשות ו-150 פצועים. המהומות נגרמו על ידי ארגוני ימין קיצוני כנגד להט״בים צועדים ושוטרים. דבר זה גרם לרשויות לאסור על קיום המצעד בשנים שבאו לאחר מכן. בשנת 2014 נערך ניסיון נוסף לקיים את המצעד, תחת אבטחה מאסיבית של כוחות מיוחדים וטנקים. עושה רושם שבשנים לאחר מכן, 2015-2016 לא התקיים המצעד, והנה אנחנו פה, ספטמבר 2017

השנה, המצעד התקיים. ולא רק שהתקיים, אלא בנוכחות ראש הממשלה אנה ברנביץ׳. אמנם תחת אבטחה כבדה (בלי טנקים אמנם) וליווי משטרתי צמוד, אך המצעד התקיים והיה אפילו שמח.  אני הצלחתי לתפוס בעדשת המצלמה את ההפגנה המקדימה שקיימו ארגוני הימין והדתיים עוד בטרם החל המצעד עצמו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *