ראשי » כללי » הכל על ההופעה של ברונו מארס

הכל על ההופעה של ברונו מארס

"בעוד מספר דקות יאזלו כל הכרטיסים" – ככה התחיל הטיול הזה, כשאני, עם האצבע על העכבר, מנסה להבין מה קורה באתר הזה, מנסה להתעלם מההודעות המלחיצות שקופצות כל שניה ומהאפשרויות ההולכות ומתמעטות תחת הכיתוב "SOLD OUT" באתר viagogo.com

בסוף, בהחלטה של שניה, נלחץ הכפתור -1600 שקלים חדשים החלו את דרכם הארוכה לאירופה וכך גם אנחנו. בלי טיסות או מקום לישון, רק זוג כרטיסים למופע של ברונו מארס. דקה אחר כך אני מתעניין איפה זה זיגו דום, ומסתבר שזה באמסטרדם. ידה ידה ידה, אנחנו שם כבר יום לפני.

נריץ קצת קדימה, ביום המופע אני מתארגן עם הציוד (נגיע לזה) לוקח מקדם ביטחון היסטרי של ארבע שעות, מברר קצת רכבות ויוצאים לכיוון. אמסטרדם קרירה וקצת גשומה בתקופה הזו של השנה, אבל להולנדים זה לא איכפת. בשבילם ככה נראה אביב וזה סבבה שהולכים עם טי-שירט ומטריה.

בירור קצר עם חברה ובאתר של זיגו דום, ואני מבין שיש לוקרים ושזה איצטדיון מקורה ושצריך לקנות אסימונים אם רוצים לשתות או לאכול משהו. אני אורז תיק עם ציוד צילום (תחת החשש שלא יתנו לי להיכנס איתו) והולך לעמוד בתור שעתיים לפני פתיחת הדלתות, יחד עם המעריצים השרופים. מסתבר שאין לחץ והטירוף שאני רואה בגני יהושוע לא קיים פה ויוצא, שאני עומד ברגוע ובסבבה עם כל אלה שכתוב להן 24K על המצח ואלה עם הקונוסים של הצ'יפס ועם הילדים שבאו עם האימהות שלהם.

עוברות שעתיים צ'יק צ'ק והמקום מאחורי מתמלא. כמו שעון הדלתות נפתחות בזמן וכולם נכנסים, בסופר איזי חשוד (בעיני) אף אחד לא נדחף ואין שום לחץ. אני עדיין לחוץ מהשומר והעדשות ומוכן לכל תקלה. השומר מסתכל עלי ועל מה שיש לי בתיק, מצביע על העדשות ואומר לי שאני צריך לאפסן אותן, אך משאיר לי את האלפה, הגו-פרו ומצלמת ה-360. ברגע של זחיחות ושיכרון ניצחון אני מסתכל עליו ושואל אותו "אתה בטוח שמה שבתיק בסדר? לא יוציאו אותי מהאולם?" הוא מסתכל עלי באריכות ועונה "כן, אבל שים את העדשות האלה (מצביע) בלוקרים, טוב?" אז שמתי את העדשות בלוקרים וניגשתי למלאכת שמירת המקום קרוב לבמה… (עכשיו אתם מוזמנים לגלול שוב מעלה ולצפות בגלריית התמונות שצילמתי במופע)

אנחנו נכנסים לאולם ענק (17 אלף איש) ועדיין, הכל רגוע, אין דחיפות, אנשים הולכים לקנות בירה, חלק יושבים ותופסים מקום. אני מתחיל לחשוב שאולי טעיתי ביום וזה בעצם מופע של מישהו אחר, היציעים מתלאים בעצלתיים ושעת תחילת המופע (20:00ׂׂ) מתקרבת. על המסך כתוב Anderson Paak & The Free Nationals, הכרתי אותם מהערוץ של NPR ביוטיוב, אבל האסימון לא נפל לי עד שנוי אלוש בדק שאני מבין בדיוק מי החימום של ברונו מארס. עליהם, בפוסט אחר…

המופע

ההופעה בנויה מעולה, כש"כדור ראשון לחימום הקנה" זה Finesse, שהתחיל עם האינטרו של 24K, והוא קצת מינימליסטי בעיבוד לעומת השאר. הקהל לא זז מילימטר, וברונו מדלג הילוך ומרים ישר ל-24K Magic. הבמה המנומנמת הופכת במכה אחת לזירת פירוטכניקה שמשקפת את הקליפ, הקהל מתחיל להתעורר והסאונד מושלם.

ניכר היה שמדובר בנגנים חיים בשילוב כמה ערוצים מוקלטים, אבל השירה, הו השירה, מיקרופון אמיתי ופתוח, שהראה לכולם כמה ברונו מארס הוא פרפורמר של פרטים קטנים ודיוקים מופלאים. ומלבד כמה החלקות ואי דיוקים לקראת הסוף כשהוא שטוף זיעה ומתנשף, לא נרשמו תקלות מיוחדות ואם היה אוטוטיון (אני חושב שלא) אז המפעיל שלו היה לא פחות מגאון. ככה זה נראה:

המופע ממשיך וזורם, ומשיר לשיר קורים עוד דברים ומתפתחת שפה ויזואלית עשירה, במופע שבנוי ממוזיקאים שגם רוקדים, ומברונו שמחליף מדי פעם ז'קט, שותה שלוק מים, מנגב את הזיעה במגבת והכל בדייקנות מתוזמנת היטב. נגנים שרוקדים עם הזמר בתזמון מושלם? אהממ.. ג'ימס בראון אמרתי?

ניכרת הקפדה על כל הפרטים, מה שלי אישית לפעמים מפריע והופך בתחושה שלי את הכל לקצת מהונדס, קצת כמו מופע ברודוויי, שהשחקנים לא מתחלפים אף פעם והשורות הן אותן שורות וכולם יודעים הכל מצויין. כשהסתכלתי על מיקומנו בטור, ראיתי שאנחנו בדיוק באמצע, כך שדי הגיוני שכולם על הבמה כבר אלופים בהכל. קצת הפעלות של הקהל, קצת Fאנק בריקוד ובמוזיקה ואז הוא שלף גיטרה חשמלית והתחיל לנגן.

אז גיטרה זה לא הצד החזק של ברונו מארס. ניכר שהתאמן ושידע בעל פה את מה שהוא צריך לנגן, אבל ניכר היה שזה לא זה. למרות זאת, הוא לא פיספס הומאז' לסולו גיטרה האלמותי של פרינס ב-PURPLE RAIN ׁ(החלק היותר קל 🙂 )ואיזה הומאז' לא ברור לחתיכה מהסולו של Love Song (קיור). מעבר לחלקי הגיטרה והבלדות, ברונו מארס הוא פצצת אנרגיה מקפצת והוא אכן לא נח לרגע. מדי פעם מאתגר את הקהל, שואל משהו, מפעיל, פעם בצד הזה ופעם בצד ההוא.

לא כל השירים להיטים, והדינאמיקה של המופע מצויינת. המופע מסתיים בלהיט ענק ומפוצץ (תרתי משמע) והצלילים האחרונים מלווים במטר של גשם זהוב בצבע 24 קראט.

הופעה אנרגטית, מדוייקת, שמשאירה את הקהל בהיי גם אחרי שהיא נגמרת.

זיגו דום מתרוקן באותה המהירות שהתמלא, בלי דחיפות , בלי צעקות, בשקט רגוע כאילו אנשים יצאו כרגע מהרצאה של שעתיים מפי אבשלום קור.

ההרכב של ברונו מארס – "החוליגנים":

  • טרומבון – קמרון ויילום ה-3 (Kameron Whalum III)
  • חצוצרה – ג'יימס קינג (James King)
  • באס – ג'מיירו ארטיס (Jamareo Artis)
  • תופים – אריק הרננדז (Eric Hernandez)
  • גיטרה – פרד בראון (Phred Brown)
  • קלידים – ג'ון פוסיט (John Fossitt)
  • סקסופון – דויין דאגר (Dwayne Dugger
  • קולות – פיליפ לורנס (Philip Lawrence)

Did Bruno Mars Kill It or What? Now, Let’s Meet the Band

 

כתבות נוספות

The Goldman Brothers

בהמלצתו של יובל אראל הלכתי לבדוק  ולצלם את הגולדמנים. חמוש במצלמתי ובכמה חברים ישראלים וספרדים, …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *