ראשי » כללי » עוד כמה דברים שחושבים שהם אמת

עוד כמה דברים שחושבים שהם אמת

האזנה למוצארט לא עושה תינוקות חכמים יותר

"אפקט המוצארט" הגיע לציבור לראשונה דרך מאמר שפורסם ב"Nature" היוקרתי במאמר משנת 1993. המחקר עצמו, שנוהל בידי פרנסיס רושאר, מצא שתלמידי קולג', שהקשיבו לסונטה של מוצרט (קכל 448) למשך 10 דקות, קיבלו בממוצע 8 נקודות נוספות במבחני אינטיליגנציה ותפיסת המרחב שנערכו להם, מאשר סטודנטים שלא הקשיבו לכלום או שמעו הנחיות כיצד להירגע במבחן. כבר במחקר הזה, נכתב מיד שההשפעה היא זמנית ביותר ונמשכת בין 10 ל-15 דקות. ההשפעה גם הוגבלה לפתרון בעיות ההתמצאות במרחב כמו קיפול נייר בצורה מסויימת או פתירת מבוך בעזרת עיפרון, שכן בתחומים אחרים לא נרשמו שינויים כלל (במחקר מאוחר יותר נמצאו שיפורים בתפיסת המרחב של חולדות שנחשפו למוצארט ברחם). באופן כללי, שיפורים באזור אחד של האינטיליגנציה אינם אינם זולגים לאזורים אחרים כמו שפה ויכולות מתמטיות. מאז, עשרות מחקרים בחנו את ההשפעה של מוזיקה קלאסית על המוח. חלק מהם הצליח לשחזר את התוצאות של המחקר המקורי וחלק לא. חלק מהמדענים חושבים שמדובר יותר בהנאה מהמוזיקה ומצב הרוח הנובע ממנה, מאשר לגאונות הכתיבה של מוצארט. ניסויים נוספים בעניין זה מצאו תוצאות דומות עם מוזיקה אחרת, כולל מחקר שנערך ב-2006 שהשיג תוצאות טובות יותר עם שיר של Blur מאשר היצירה של מוצארט, שהושמע לילדים בגילאי 10-11. למרות כל זאת, חוקרים עדיין מנסים לבדוק במחקרים עדכניים לימים אלה את השפעת היצירה הספציפית של מוצארט על המוח, חלקם מראים תוצאות חיוביות על גלי המוח של חולי אפילפסיה.

האונה הימנית יצירתית, האונה השמאלית לוגית (לא ממש)

המוח בנוי משתי אונות (המיספרות) המחוברות ביניהן באמצעות כפיס המוח שמקשר ביניהן. צורה זו הובילה להשערות רבות בקשר להבדלים בין הצדדים וכיצד כל צד פועל בנפרד. רבות מההשערות הללו התבררו כלא נכונות. מוח בריא עובד כל הזמן בו זמנית בשני הצדדים. הדמיות fMRI מראות בבירור שהמוח הוא איבר שפועל בצורה מאוד שיתופית בין כל האזורים שלו. אפילו משימות פשוטות כמו פיתרון בעיה בחשבון, שפה ויצירתיות מייצרות פעילות באזורים רבים במוח ובכללם בשתי האונות. יש הבדל אחד מרכזי בין שתי האונות – האונה הימנית שולטת על פעולות הצד השמאלי של הגוף והאונה השמאלית על הצד הימני. ולמרות זאת, אפילו כלל זה אינו חקוק בסלע. במקרה של אנשים עם נזק מוחי, החלקים הבריאים משתלטים ומבצעים את הפעולות, ללא קשר לימין ושמאל. לדוגמה: מנתחי מוח נאלצו לעתים לכרות אונה שלנה במוח של ילדים, על מנת להפסיק תופעה של עוויתות והתקפים חזקים מאוד ולעתים הדבר גרם לשיתוק בצד הנגדי של הגוף, כמתואר. אבל, במקרים רבים הילדים המנותחים שומרים על יכולת הפעלת הגוף כולו ואף שומרים על מרכיבי אישיותם. ואם רציתם לדעת, אז חוקרים מאמינים שיש סיבה טובה לחלוקת המוח, כפי שכתבה פה טניה לומברדו

Right_brain

אנחנו משתמשים רק ב-10% מהמוח שלנו

המיתוס הזה נפוץ מאוד, אך הוא ללא ספק – מיתוס. לא ברור מהיכן הגיע, אך העקביות בה הוא צץ מחדש במהלך השנים נובעת כנראה מתקוות עלומות והרהורי הלב של כולנו – המחשבה שבכולנו יש איזה כח על שעוד לא פיצחנו את המנעול שלו. עכשיו, כשמדענים יכולים ממש לנטר את פעולת המוח בזמן אמת ולראות היכן מתרחשת בו פעילות, הם רואים פעילות עניפה בכל חלקי המוח, גם בביצוע פעולות פשוטות במיוחד. "קיימות ראיות חותכות, שבמהלך יום שלם, אדם משתמש ב-100% מהמוח שלו.", כתב ג'ון הנלי (נוירולוג) במאמר ב-Scientific American. הגיוני מאוד, כשמדובר באיבר רעב כזה, שלוקח כ-20% ממשאבי הגוף כדי להזין את עצמו – זה יהיה מאוד לא יעיל ומאוד לא סביר, לחשוב שהתפתחות המוח במין האנושי לצרכן אנרגיה גדול שכזה היתה יכולה לקרות אם הוא לא היה כולו בשימוש.

אנשים מבוגרים לא מייצרים תאי מוח חדשים

למען ההגינות, זה לא התחיל כמיתוס. למשך תקופה ארוכה, רוב עולם המדע האמין שהמוח מפסיק לייצר תאים חדשים כשאדם מגיע לגיל הבגרות. הם היו כל כך רגילים לרעיון שכאשר חוקר מ-MIT (ג'וסף אלטמן), גילה שעכברושים מגדלים תאי מוח חדשים גם בבגרותם, פשוט התעלמו ממנו. אך לאחר שראיה זו התגלתה גם במינים אחרים של בעלי חיים (בשנות השמונים– ציפורים, בשנות התשעים – עכברים וקופים), התפרסם בשנת 1998 מאמר שמראה שגם בני אדם מפתחים תאי מוח חדשים. הדבר נמדד באמצעות החדרת תאים ממורקרים למוחם של חולי סרטן. לאחר מותם נבדק המוח שלהם ונמצא בוודאות שנוצרו תאים חדשים בהיפוקמפוס. המדענים עדיין חוקרים כיצד משתלבים התאים החדשים במוח.

Gyrus_Dentatus_40x

הזיכרונות שלנו ממש מדוייקים

אההממ… לא ממש. זכרונות יכולים להיות מאוד לא אמינים. זה נכון גם לרגעים מאוד מרגשים וחזקים בהיסטוריה שלנו. השחזור שלנו נתון לשגיאות, חורים, רעיונות חדשים שלא היו קיימים בעת צריבת הזיכרון. זכרונות מתפיידים ונמוגים במשך הזמן. למשל, מחקר שנערך מיד לאחר משפטו של או ג'יי סימפסון גילה שרק 50% מהאנשים זכרו את פסק הדין בדיוק רב לאחר 15 חודשים. לאחר 32 חודש, רק 29% זכרו כך. מחקר דומה נערך 7 שבועות לאחר הפיגוע במגדלי התאומים בשנת 2001, מצא ש-73% מתלמידי הקולג'ים במנהטן זכרו (באופן מוטעה) שראו בטלביזיה את המטוס הראשון פוגע במגדל ביום ההתקפה. דבר זה היה בלתי אפשרי, היות שהצילומים התפרסמו רק יום למחרת, ב-12 בספטמבר.

מספר חוקרים טוענים שזכרונות שאנחנו מעלים באופן אקטיבי, הם הכי נתונים לשינויים מאוחרים, דבר שיכול להצביע על כך שדווקא הזכרונות שאנחנו מעלים באופן תכוף, יכולים להיות יותר מוטים ומוטעים מאשר זכרונות שאנחנו מעלים בתדירות נמוכה יותר. הם אולי וטבעים יותר כי אנחנו חושבים עליהם ומעלים אותם במחשבתינו יותר, אך כנראה שהם גם מעוותים יותר ככל שחוזרים עליהם עוד ועוד.

Gray739-emphasizing-hippocampus

 

תורגם מהאתר VOX, כתבתה של סוזאנה לוק:
http://www.vox.com/2014/10/7/6895571/brain-myths-debunked-facts-human-mind-psychology

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *