ראשי » אז מי אני ולמה הבלוג הזה

אז מי אני ולמה הבלוג הזה

אז כמה מילים על מה אני עושה:

אייקון פרופיל - יניב

ביומיום אני מנהל תקשורת שיווקית של אקו"ם. הצוות שלי כולל מעל עשרה אנשים בתחומים שונים. בשאר הזמן אני מלמד נינג'יצו, מנגן בלוז (וחיות אחרות) ומצלם. חלק גדול מהוידאו שאני מצלם מגיע לערוץ היוטיוב שלי וחלק לערוצים אחרים. אם אני לא עושה אחד מהדברים האלה, אז אני או ישן, או במילואים.

שוב אני

העבודה שלי באקו"ם

בגדול, אחת ההנאות הגדולות שלי בחיים, היא העבודה שלי. השותפות בפרוייקטים אדירים כמו בית היוצר, שבוע הספר, הזירה הבינלאומית של זכויות היוצרים, נוכחות האינטרנט שלנו (אתר אקו"ם, אתר בית היוצר) וערוץ היוטיוב המלא ביצירה ישראלית מקורית הם רק חלק קטן מההנאה שאני שואב. החלק הארי שייך לאנשים איתם אני עובד, שהם כבר חברים (וגם מוכנים לסבול את צורת העבודה המשונה שלי). בשנה שעברה נבחרתי ליו"ר ועדת התקשורת של CISAC, ארגון הגג של זכויות היוצרים העולמי. במסגרת התפקיד הזה אני מעורב בפעילות ההסברתית והאסטרטגית של גופי זכויות היוצרים בעולם.

מנגנים ברוטשילד

אז אני גם מנגן

פעם הייתי מוזיקאי. הסיבה שאני אומר את זה היא שאיכשהו במהלך השנים פתחתי פער של יותר מ-15 שנה שלא נגעתי בכלי נגינה. אף כלי. הייתי תלמיד של סטיב הורנשטיין, אהרון חנקין, נועם דויד ואפילו קצת של ג'רי גרבל. ניגנתי בלינקולן סנטר, ניו יורק ב-92'. כתיכוניסט השתתפתי לא אחת בפרוייקטים של מתא"ן, שם הכרתי לראשונה את גיא דגן. ניגנתי קבוע בג'אמים של פרגוד בימי שישי בירושלים. פה ושם יצא לי לנגן תפקידים קטנים באלבומים, להתמחות בהקלטת מופעים חיים של מוזיקה קלאסית, ללמד סדנה של בניית כלי נגינה וכתיבת מוזיקה מודרנית (ולקבל עליה פרס משר החינוך). היום אני מחלק את זמן המוזיקה שלי בין נגינה על גיטרה לנגינה על קחון.

יניב גריידי

אמנויות לחימה

כבר בתיכון נגעתי בתחום, אך הצלילה הראשונה שלי לתחום קרתה כשניהלתי בי"ס למוזיקה בכפר בתיה, רעננה. אני לימדתי מוזיקה ובצד השני של הכפר, דרורי טל לימד את התיכוניסטים הגנה עצמית. לקצר את הסיפור, הוא ואני "החלפנו מתכונים" ואני נדבקתי. כמה שנים אחר כך, הוא שולח אותי ללמוד אצל אחד אילן גטניו. מסתבר שאילן הוא אחד המורים הותיקים בתחום ומהבכירים שבהם. תקופת הלימוד אצלו היתה מלאה בתובנות וידע. נשארתי ללמוד שנים. במהלך הזמן עשיתי את הקפיצה מתלמיד למדריך והלכתי ללמוד בוינגייט כדי לקבל הסמכה רשמית. בעזרתו של דרורי וחבר נוסף, התחלתי ללמד בבי"ס ללוחמה בטרור והסמכתי מאבטחים, שומרי ראש, חוקרים ובעלי תפקידים נוספים. בעידודו של אילן גם פתחתי קבוצה בימי שישי וקראתי לה שידוג'ו (דוג'ו של ימי שישי). במסגרת הקבוצה השתדלתי לשמור על המורשת, הידע ורוח הדברים שקיבלתי משני המורים, דרורי ואילן. למרות השוני הרב, הגישות השונות משלימות אחת את השניה וחיות אצלי בשלום ואני חושב גם אצל התלמידים שלי. כיום אני מחזיק בתעודת מדריך ודאן 5 מיפאן.

תורם דם במילואים

עולם המילואים

לאחר תפקיד מג"ד חילוץ והצלה, תעסוקה מבצעית ואימונים עם הגדוד, אני כעת מפקד מרכז אוכלוסיה של מחוז דרום בפיקוד העורף. זו הסיבה שבשנים האחרונות הוקפצתי בצו 8 יותר מאנשי סיירת מטכ"ל.
כמג"ד עשיתי כמות מפלצתית של ימי מילואים (משהו כמו 90-100 יום בשנה) והיום אני עושה משמעותית פחות, מה שנתן לי סיכוי לא רע לחזור לנגן 🙂

בוייאריסט

למדתי בפנימיית בויאר בין השנים 86' ל-92'. מכיתה ז' ועד י"ב  – תקופה מעולה בחיי, למדתי המון, גדלתי טוב והגעתי לצבא ולחיים, מוכן מתמיד.

ומה לגבי הבלוג?

טוב, כבר היה לי בלוג, עד שהאקרים טורקים התעללו בו ודי הרסו אותו. לקח זמן עד שהחלטתי לחזור בכוחות מחודשים ולהעלות את הבלוג הזה. אני עדיין מנסה להציל חלק מהדברים שכתבתי אז כדי להעלות שוב פה, כסוג של ארכיון. הסיבה שבכלל פתחתי את הבלוג היתה שרציתי סביבה קצת פחות הומה מפייסבוק וקצת יותר סגורה מתפוז. מקום שאני יכול לאסוף את ההתייחסויות שלי לעולם ושלא ילכו לאיבוד ברעש הלבן של האינטרנט הגדול. מקום שאחרים יכולים קצת לקרוא אותי. אם בא להם.

 

ולגבי העבר היותר רחוק:

כן, עבדתי במוסך למזגני רכב, חילקתי עלונים במשך חודשיים, 13 ק"מ הליכה כל יום והייתי גם בהייטק (ראש תחום מדיה). בלי שום קשר, הקמתי וניהלתי את ביה"ס למוסיקה של רשת אמי"ת ברעננה, הייתי קצין במג"ב בקבע, אני חבר בבוג'ינקאן ובאגודת העיתונאים, נושא דרגת פקד משטרתית (בדימוס) וסא"ל של צה"ל (במילואים). עד כאן להפעם.

את התמונה בדף הבית (וכנראה את התמונות הכי טובות שלי כשאני בצד הלא נכון של המצלמה), צילם האיש המוכשר אלון הדר.  אפשר למצוא פה עוד עבודות שלו: http://www.hadar.us. המאפרת, היא Emily Cage המוכשרת!

הבלוג של גריידי
הבלוג של גריידי

9 תגובות

  1. טוב, אז אני אכתוב את התגובה הראשונה בבלוג בעצמי, סתם כדי לראות שזה באמת עובד. אין לי סבלנות לחכות לכם… 🙂

  2. טוב! אז תתחדש ושיהיה בהצלחה!

  3. תתתחדש 🙂

    איש רב פעלים שכמוך

  4. אילן נהרי

    וואו…
    טוב, בעצם לא מפתיע… אצלך הכל אפשרי, והשאלה "…וזמן לבלות נשאר לך?" – לא מתאימה לסיפור. תמשיך לכייף ולטעום מהכל.

  5. אייקון של אושר&הלם על ההספק יא מדהים יא חייזר מתנה לכדוה"א שכמוך.

  6. אבישי מלול

    הי גריידי ,אני נמצא עכשיו בגלידרייה בעפולה וקור אימים כאן . אף ילד לא מכניס את האף לחנות , אני גם קצת לא מרגיש טוב אז הזמן עובר הרבה יותר לאט. אני כבר מסתובב בערך שעה בבלוג שלך (שבמקרה הגעתי אליו) ופשוט כיף לי . למדתי המון בשעה. ולמדתי המון עליך .כל הכבוד , באמת אין לי מילים . אתה נכנס לרשימת האנשים שמלול מתגאה בהם ואתה תופס מקום טוב למעלה …..

  7. עופרה, אם ללוחמת שסוגרת שבתות בחדווה

    הי יניב, רזומה מרשים וכייף לקרוא עליו… בסך הכל נכנסתי לקרוא על …פלפלים חריפים, אהבתי הקולינרית והיחידה במשפחתי ששרופה על חריף (במשפחת המוצא כולם עפים חופשי על חריף מכל העדות והסוגים0כמוני). והנה קראתי שאתה איש חילוץ והצלה-כמו בתי הבכורה וחברותיה הלוחמות, כמובן, גם חבריה. העבודה המבצעית שאתם עושים, חובה ומילואים, מדהימה וחשובה.
    כל טוב!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *